התארכות זמן היא תופעה הנובעת משתי תיאוריות פיזיקליות: תורת יחסות פרטית ותורת יחסות כללית. תורת היחסות הפרטית קובעת ששיעור הזמן של נקודה א' שונה משיעור הזמן של נקודה ב'. הדבר יאפשר לשעון הנע במהירות גבוהה, להתקדם בקצב נמוך יחסית. תורת היחסות הכללית טוענת שהבדלים בכוח-המשיכה בין מיקומים שונים יכולים לגרום לזמן לעבור בצורה שונה.
על האי[]
שעון מס' 1 מצביע על השעה 02:45:03
שעון מס' 2 מצביע על השעה 03:16:23
על האי, דניאל מבצע ניסוי באמצעות שני שעונים המציגים את אותו הזמן. שעון אחד מועלה על רקטה בספינת המשא, ואילו השעון השני מוצמד למשואה על האי. הרקטה משוגת מהספינה ומתחילה לעשות את דרכה אל האי, כאשר היא מתבייטת על המשואה, לידה נמצא דניאל. על פי נקודת ההשקפה של הספינה, עוברות 30 שניות מרגע שיגור הרקטה ועד אשר רג'ינה טוענת להגעתה למשואה. אולם, בפועל, הרקטה מגיעה לאי רק לאחר 31 דקות. מסקנת הניסוי היא שהזמן על האי עובר בצורה שונה, איטית יותר, מאשר בעולם שמחוצה לו. אולם, שיחות שנערכו באמצעות הטלפון הלווייני בין האי לספינה, לא הושפעו מאותה תופעה. ("הכלכלן")
כאשר דזמונד, סעיד ופרנק עזבו את האי במסוק, אלו שנשארו מאחור התקשרו עם הספינה ביום שלמחרת וגילו שהמסוק עדיין לא נחת על הספינה. הדבר נחשב לחריג, בהתחשב בעובדה שלמסוק נזקקה פחות משעה בכדי להגיע אל הספינה, לאחר המראתו מהאי. ("אגטאון") אולם, מנקודת מבטם של אנשי המסוק, הטיסה לספינה ארכה זמן קצר בלבד, הוכחה חוזרת לכך שזמן על האי עובר בצורה איטית יותר מאשר מחוצה לו. ("הקבוע")
סוגי התארכות זמן[]
התארכות זמן של כוח הכבידה[]
התארכות בזמן של כוח הכבידה מאפשרות לזמן לעבור בשיעורים שונים באיזורים בהם יכולות הכבידה שונות. ככל שהעיוות המקומי של הזמן והמרחב על ידי הכבידה גבוה יותר, כך הזמן יעבור בצורה איטית יותר. התארכות הזמן על ידי השפעות כבידה תאפשר לשני חפצים להישאר במרחק קבוע אחד מן השני, אך תזדקק שהאנשים שבקרבת השעונים הפועלים לאט יהיו קרובים לגורם כלשהו בעל מסה על מנת לחולל שדה כבידה. סוג זה של התארכות זמן יאפשר גם לתקשורת בזמן אמת בין שני האיזורים בעלי הזמן השונה ביניהם בכך שהגלים האלקטרומגנטים לא יושפעו על ידי הכבידה.
התארכות זמן המבוססות על תנועה או האצה[]
תיאוריית תורת יחסות פרטית קובעת ששעון אשר נע במהירות גבוהה יחסית לצופה מן הצד, יאט עם הזמן. הדרישה מסוג זה של התארכות זמן הוא שעל שני השעונים להיות במהירות זהה אחד לשני. תבניות של תנועה יהיו אפשריות במרחב חופשי, בו המרחק היחסי בין השעונים לא יגדל, אך השעונים תמיד יהיו במהירות זהה אחד לשני.