המחלה

המחלה היא מחלה לא ידועה אשר מוערכת כקיימת על האי.

ההסבר של דניאל רוסו

לפי דבריה של דניאל רוסו, חברי משלחת המחקר חלו במחלה לאחר ביקורם הראשון באוניית הטרופה הסלע השחור, באיזור השטח האפל, וטענה שקבוצת האחרים הם האחראים לכך. למרות הטענה הזו, רוסו טענה באופן מפורש שמעולם לא נתקלה בחברי הקבוצה, או בכל באדם אחר למעשה, באותה תקופה. אולם, היא כן החשיבה את מקור הלחישות בג'ונגל כקולות שמושמעים ע"י קבוצת האחרים. היא ציינה שהמחלה פגעה בחברי המשלחת שלה כחודשיים לאחר שהם הגיעו לאי. רוסו הרגה את כל חברי המשלחת בגלל אותה 'מחלה', והצדיקה את מעשיה באומרה: "מה היה קורה לו היינו ניצלים. לא הייתי מוכנה לתת לזה לקרות". ("בידוד")

רוסו מעולם לא הסבירה מהי מהות המחלה, ובעצתה לסעיד, היא ביקשה ממנו להשגיח על חבריו מקרוב. דבר זה מרמז על התסמינים למחלה כלא בהכרח גלויים, לפחות לא בהתחלה. התסמינים למחלה יכולים להיות גם נפשיים, ולא בהכרח פיזיים. פודקאסט רישמי של התכנית טען שהמחלה גרמה לאנשים להשתגע ולאבד את שפיותם.

גילויים מהעונה החמישית

לאחר תזוזת האי, ג'ין פגש בדניאל רוסו בצעירותה, ביחד עם חברי משלחת המחקר בה הייתה חברה. ביחד, הם החליטו ללכת לכיוון מגדל השידור, אך הותקפו ע"י המפלצת בדרכם לשם. במהלך ההתקפה חבר המשלחת, מונטאנד, איבד את זרועו. לאחר מכן, ג'ין הועתק בזמן לתקופה מאוחרת יותר. הוא הגיע לחוף ומצא שם את גופותיהם של שני חברי המשלחת, לקומב וברנן. הוא הבחין ברוסו מתווכחת עם אהובה, רוברט. רוסו האשימה את רוברט בהיותו חולה במחלה, וטענה שהוא השתנה ע"י המפלצת. רוברט התחנן שתירגע, וטען שהוא אוהב אותה. אולם, כאשר רוסו הנמיכה את הרובה, אותו כיוונה לעברו, הוא ניסה בקרירות לירות בה. למזלה, עקב חששותיה, היא הוציאה את פין הנוקר מבעוד מועד, דבר שהפך למעשה את הרובה לחסר תועלת. רוסו נאלצה להגיב ולהרוג את רוברט.

הסבר

מאפייני המחלה

השערה ראשונית היא שלמחלה תסמינים נפשיים ופיזיים. למרות שבפרק 'המקום הזה הוא מוות' אין סימנים לתסמינים פיזיים, ברורה העובדה שתסמינים נפשיים הם מאפייני מפתח של ה'מחלה'. רוסו טענה שהמפלצת 'שינתה' את חברי המשלחת שלה. לא ברור אם בזכות הטענה הזו היא מאמינה בעובדה שהמפלצת אכן השתלטה על חבריה, או שפשוט שינתה את אישיותם ואופיים בדרך כל שהיא.

נשאי המחלה

השערתה המקורית של רוסו, בפרק 'בידוד', הייתה שהאחרים הם הנשאים של המחלה. אולם, בפרק 'המקום הזה הוא מוות', נרמז שחברי המשלחת המדעית הפכו בעצמם לנשאים בעקבות קבלת המחלה מהמפלצת. בזמן שאפשר לשער שחברי המשלחת המדעית לקו במחלה במקדש, לאחר שמונטאן איבד את זרועו, ראוי לציין שחברי המשלחת חיו על האי כחודשיים לפני שלקו במחלה. דבר זה מרמז שחברי המשלחת נותרו ללא פגע לאחר היתקלותם הראשונית עם המפלצת, או לפחות לכך שלמחלה לקח זמן להתפשט בקרבם ללא ידיעתם.

איזכורים נוספים למחלה על האי

ישנם מספר מקרים נוספים בהם המחלה מוזכרת, אולם בחלקם היא מוזכרת כמחלה פיזית, ולא נפשית, כפי שציינה רוסו. ניתן לערוך השוואה מעניינת בין המחלה שתקפה את חברי המשלחת של רוסו, לבין פעולות ההסגר של יוזמת דהארמה, לבין תופעת קדחת התאים.

קדחת התאים

על סיפונה של ספינת קהנה, מספר חברי צוות החלו לחלות במחלה שתוארה עי"י רב החובל גולט, כמקרה קיצוני של קדחת התאים. חלק מחברי צוות האונייה החלו להציג תסמינים מוזרים, בעוד שרג'ינה התאבדה בקפיצה מעבר לסיפון האונייה. למרות שהיה עד לכך, רב החובל לא התערב ואיפשר לה להתאבד כיוון שהוא לא חפץ בצוות מיוסר. ("ג'י יאון") חברי צוות נוספים החלו להתנהג בצורה לא הגיונית וניסו לנטוש את הספינה ללא כל סיבה. קימי, אשר החל להתנהג פתאום בצורה עויינת ואגרסיבית, אובחן ע"י גולט כמי שסובל גם כן מהשפעות המחלה. ("קדחת הבקתה") ההנחה היא שקרבת הספינה לאי גרמה לתסמינים אלו בקרב חברי צוות האונייה. לא ידוע אם קדחת התאים הזו קשורה למחלה שתקפה את חברי המשלחת המדעית של רוסו, אף על פי שהתסמינים הנפשיים וההתנהגות הבלתי הגיונית בין השניים דומות.

ההסגר של דהארמה

בתחנת הברבור של יוזמת דהארמה, המילה 'הסגר' נראתה מסומנת על דלתות היציאה. ("יציאת מצרים - חלק 2") התחנה צויידה בחליפות הגנה מפני חומרים מסוכנים, למקרה שאנשיה ירצו לצאת אל מחוצה לה. היא גם צויידה בתרכובות מיוחדות, אותה הונחו היושבים להזריק לגופם כל תשעה ימים. בסרטון הדרכה משנת 1980, אשר מצוי בתחנה, אין כל איזכור להסגר, למחלה או לכל נוהל מיוחד אחר. דבר זה מרמז על כך שנוהל ההסגר הונחל מתי שהוא לאחר אותה שנה. את המידע המועט שדזמונד ידע על המחלה, הוא למד מקלווין אינמאן. דזמונד הבין שקלווין שיקר לו לגבי הטענה שהסביבה מחוץ לתחנה נגועה, ושבעצם החליפות המיוחדות אינם נחוצות בכדי לצאת אל מחוץ לתחנה. למרות זאת, הוא המשיך להזריק לעצמו את הנסיוב למשך שבועות אחדים לאחר שהבין שקלווין שיקר לו, עד שפגש בניצולי טיסת אושיאניק 815. לאחר מכן, היו לו ספקות לגבי התרופה הזו, והוא טען בפני קלייר שהיא חסרת כל תועלת.

גם בתחנת החץ של יוזמת דהארמה, המילה 'הסגר' נמצאה כתובה על דלת הכניסה, אולם בצורה גסה למדי. המילה לא נמצאה כתובה על דלת תחנה נוספת מלבד הברבור והחץ, אפילו לא בתחנת המטה, אשר הייתה תחנת רפואה.

המחלה של קלייר ואהרון

כאשר נחטפה בידי אית'ן, קלייר הוזרקה בידי תרכובת 'ס.ר. 4-81516-2342', אל תוך רחמה. אית'ן טען שהתרכובת היא חיסון. אולם, יותר מאוחר התברר שהחיסון הוא למעשה נסיוב אשר פותח ע"י ג'ולייט במטר להציל את קלייר ממוות במהלך הריונה. קלייר פיתחה מאוחר יותר מחלה אשר נבעה, לדעתה של ג'ולייט מהעובדה שהיא הפסיקה להשתמש בנסיוב. אולם, מאוחר יותר, התברר שהמחלה נגרמה ע"י שתל שהושתל בגופה ע"י בן.

ברשותה של קלייר הייתה מזוודה מלאה בחיסונים, אשר ניתנה לה ע"י צ'ארלי במטרה להגן עליה ועל התינוק, אהרון. צ'ארלי עשה זאת לאחר ששמע שדזמונד השתמש בחיסונים כאשר שהה בתחנת הברבור. בשלב זה, אולם, קלייר לא זכרה האם קיבלה חיסונים בתקופה בה הייתה מוחזקת ע"י האחרים. ("שלוש דקות") ("נותרה מאחור")

אהרון גם כן לקה במחלה, אשר מלווה בחום גבוה, בפרק 'חופשת לידה'. קלייר חששה שמדובר במחלה שפגעה בחברי המשלחת של רוסו, למרות שהתסמינים נראו שונים לחלוטין, אך הוא החלים לאחר כמה ימים. התברר שהתסמינים למחלה בה לקה היו בעלי עוצמה נמוכה, ולא היו קשורים כלל למחלות המסתוריות על האי.

הנרי גייל

כאשר בנג'מין ליינוס התחזה להנרי גייל, הוא טען שאשתו חלתה במחלה לאחר שהות של שבוע אחד בלבד על האי ("אחד מהם").

תצרף פאזל

אחד מתצרפי הפאזל של הסידרה מכיל צופן על כריכתו האחורית. תרגום הצופן חשף את המשפט "אין שום מחלה". אולם, יוצרי הסידרה טוענים שקלווין ורדזינסקי כתבו את ההודעה הזו, המשקפת את פירושם למסתורין שעל האי.

שאלות שלא נענו

אירועים מסתוריים
אין לענות פה על השאלות. השאלות צריכות להיות פתוחות וניטראליות: לא להציע תשובה.

לתיאוריות של צופים בנוגע לשאלות אלו, ראה: תיאוריות

• מהו טיב המחלה?
• האם המחלה קשורה לאיזורי הזמן השונים המקיפים את האי?
• האם המחלה היא טבעית או מלאכותית במקור?
• האם בעיות הפוריות של הנשים על האי נגרמו בגלל המחלה?
• מדוע אף אחד מנוסעי טיסת אושיאניק 815, נוסעי טיסת אג'ירה 316, או חברי קבוצת האחרים לא לקה במחלה עד לרגע זה?